מערכות הקשב - מודעות עוזרת להתמודדות

רחל תלמידה טובה, מביאה את הציוד הנדרש, פותחת את הספר איפה שצריך, משתתפת בשיעורים בד"כ בתחילת השיעור ולקראת הסוף היא נראית כבר "חולמנית". כמעט תמיד אחרי שהמורות מסבירות את ההוראות, היא מגיעה ומבקשת שיסבירו לה מה לעשות. בדיונים כיתתיים היא מדברת ללא הצבעה. כשהיא קוראת טקסט יש לה נטייה לדלג על מילים והיא קוראת מאוד לאט לעומת בנות גילה. במקרה זה גלומים כל המאפיינים של בעיית קשב מתמשך.

 

קשב מתמשך זה היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. הקושי ביכולת זו יבוא לידי ביטוי במיוחד במצבים בהם נדרשת פעילות מתמשכת ללא פעילות תגובתית בצידה, לדוגמא: בהקשבה להוראות, דיון בכיתה ובצוות, האזנה להרצאה או לשיעור פרונטלי וקריאת טקסט. מצבים מסוג זה הנם קשים במיוחד עקב הצורך בשמירה בו זמנית של אקטיביות המערכת הקשבית ופסיביות המערכת התגובתית. במצב של העדר תגובה קיימת נטייה טבעית ל'התנתקויות' מידי פעם.

 

<  רצוי לחלק כל מטלה ליחידות קטנות / מצומצמות יותר (במסגרת הכיתה או הבית). כאשר משך היחידה ייקבע בהתאם לילד ולאופי המטלה. בהדרגה אפשר להעלות את משך זמן העבודה.

 

<  לאפשר לילד הפסקות קצרות בין יחידות העבודה. הפסקה טובה היא כזו המאפשרת לילד לחזור חזרה לפעילות בצורה "חלקה".

 

<  מבחנים  - רצוי לתת לילד הפסקות קצרות או לפצל את המבחן. חשוב לדעת שתוספת זמן כשלעצמה עלולה להיות לא יעילה.

 

<  תמיד לתת משימה נלווית לקריאה / הקשבה להרצאה – "הוספת מימד אקטיבי".

 

<  בכיתה: כאשר נראה כי הילד 'מתנתק' – להניח יד על כתפו, על-מנת להחזירו לקשב ללא הפניית תשומת לב שאר הילדים (למנוע בושה).

 

<  חשוב מאד לתת פידבקים חיוביים על הצלחות. בייחוד על הצלחה להתרכז לפרקי זמן ארוכים יותר וכד'.

למורה - את הפידבקים לתת לאחר השיעור (מיידי), ולא לפני תלמידים אחרים.

 

<  תכנון והתאמת המשימות: חשוב להנחות את האדם או הילד להגדיר את המשימה העומדת בפניו באופן ברור, כך שיוכל להתרכז בביצועה. במצבים בהם המשימה לא תוגדר היטב יש סבירות גבוהה יותר לניתוקי קשב ולנדידה של הקשב לעיסוק בפעילויות שאינן קשורות למשימה העומדת בפניו.

 

 

יעל תלמידה חכמה אך ציוניה במבחנים לא משקפים את ידיעותיה, המורות טוענות שהיא לא בקיאה בכל החומר הנלמד כי היא אינה עונה על כל השאלות. אמא של יעל לא ויתרה והחליטה לקחת את יעל לאבחון כדי לברר מדוע ילדה חכמה כמוה לא מצליחה במבחנים. מממצאי האבחון התברר שליעל יש קושי בקשב סלקטיבי הגורם לה לדלג על מילים בעת קריאה, לפספס תתי שאלות מבלי לשים לב ולקשיים בפתירת תרגילים הדורשים כמה שלבים. בהמלצות נאמר שלאחר שיעל מגישה את המבחן, המורות יבדקו שהיא ענתה על כל השאלות ואם היא פיספסה יקראו לה להשלים אותם ואכן ציוניה של יעל קפצו פלאים.במקרה זה באים לידי ביטוי חלק ממאפייני הקשב הסלקטיבי.

 

קשב סלקטיבי זה היכולת להתמקד במידע חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגורמים חיצוניים מפריעים כמו: עומס של מילים או תרגילים בדף, רעשים בכיתה או בחוץ, קושי לנהל שיחת טלפון במקום עבודה הומה, כתיבת מבחן כשברקע המורה מדבר עם תלמיד.

 

 

<  לצמצם גירויים מסיחים בעת השיעור.

 

<  רצוי להושיב את התלמיד קרוב למורה, ולא ליד חלון. כמו כן, יש לוודא שסביבת העבודה 'נקייה' ואינה מכילה פריטים מיותרים.

 

<  לצמצום גירויים מסיחים, רצוי שהטקסטים אותם התלמיד קורא יהיו ללא קישוטים,  ותהיה הבחנה חזותית ברורה בין שאלות או תרגילים.

 

<  מומלץ להיעזר בדף חלק או סרגל אטום בעת קריאה. באופן כזה, אנו מקלים באופן משמעותי את הצורך לסנן החוצה מסיחים, דבר שמפנה משאבי קשב רבים יותר להתמודדות עם הבנת הטקסט והפקת משמעויות במהלך הקריאה.

 

<  במבחנים – רצוי לספק לתלמיד סביבה שקטה (אם אפשר: בחדר נפרד משאר הילדים, חדר מורים זה לא המקום להעברת המבחן או המשכו!)

 

 

מיכל הגיעה לאבחון בעקבות קשיים לימודיים, ממצאי האבחון הראו על קושי בהכוונת קשב הבא לידי ביטוי בדילוג על מילים ומשפטים בקריאה, החלפה והשמטה של מספרים בהעתקת תרגילים מהספר, בשעת לחץ היא כותבת עם שגיאות כתיב ומחסירה מילים בעת העתקה מהלוח. במקרה זה באים לידי ביטוי מאפייני הכוונת הקשב.

 

הכוונת קשב הוא מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסוים בשדה החזותי, ניתוק, והעברת קשב למיקום חדש. מערכת זו חשובה למטלות סריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי כמו קריאה, כתיבה והעתקה, מעבר בין פעולות, קריאת טבלאות ומפות.

 

קושי במערכת זו יוצר מצב בו הקשב מופנה למיקום הלא נכון ולכן רמת העיבוד של המטרה נפגעת.

 

 

<  בהעתקה מדף או חוברת – ניתן להמליץ לילד לסמן (למשל: בעזרת אצבע) את המקום בו סיים את ההעתקה, בכל צעד.

 

<  לעזרה בקריאה – ניתן להמליץ לילד להיעזר בסרגל אטום או דף לבן לסימון השורה בה נמצא.

 

<  מומלץ לצמצם את היקף החומר שעל הילד להעתיק (הן בזמן השיעור בכיתה והן במהלך שיעורי הבית).

 

<  במידה והילד מספיק להעתיק – רצוי לבדוק האם ההעתקה נכונה (לא החסיר חומר), ובמידה ויש צורך בהשלמה – לאפשר זאת.

 

<  ללמד ילדים כיצד יש לקרוא טבלה (לתרגל קריאת טבלאות ) ניתן לסכם את עיקרי הטבלה בסיכום קצר בע"פ או בכתב או לחלופין לתת הקדמה לפני הצגת הטבלה (מה מטרתה; מה אנו נוכל להסיק מהטבלה וכד' )

 

<  מומלץ להנחות ולתרגל קריאת מפות ותרשימי זרימה (ספקו הסבר על משמעותם).רצוי גם במקרים אלה, להיעזר באמצעי עזר לסימון המקום בו אנו ממוקדים (במפה או בתרשים). 

 

 

מערכת זו אחראית על היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, היכולת להתמודד עם קונפליקטים, לארגן ולתכנן דרכי פעולה להשגת מטרה נתונה והיכולת לבקר התנהגות ולשנות על פי הצורך את הקצאת משאבי הקשב (מיקוד, פיצול או פיזור קשב). קושי במערכת שליטה ובקרה בקשב ישפיע על מגוון רחב של פעילויות ובמיוחד על השליטה בקשב. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר קשיים בארגון, בבחירת אסטרטגיה מתאימה לנסיבות, קשיים בהחלטה על מעבר בין מצבים, חלוקה ופיזור קשב ושינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאי המצב.

 

נדגים כיצד בא לידי ביטוי הקושי ע"י התמודדות עם שאלה מילולית בחשבון, תלמיד שיש לו קושי במערכת השליטה והבקרה בקשב יתקשה ב:

 

<  הבחנה בין עיקר לטפל – זיהוי הפריטים הרלבנטיים לפתרון והתעלמות מפרטים לא רלבנטיים בולטים.

 

<  "הוצאת" הפריטים הרלבנטיים לשלד התשובה - חיפוש דרך הפעולה המתאימה. - הגדרת השלבים לפתרון. - תרגום השלבים לתרגילים – כלומר תרגום השאלות המילוליות לתבניות חשבוניות. - חישוב התרגילים. - כתיבת הפתרון. - בדיקת כל התהליך.

קשיים במערכת קשיבית זו יבואו לידי ביטוי בתחום הלימודי ב: ביצוע במצבים חברתיים מורכבים, זיהוי 'כללי משחק' והתנהגות על-פיהם, פירוק עבודות מורכבות או נרחבות לשלבים, תכנון בכלל ותכנון זמן בפרט, הכנה למבחן וביצוע המבחן, פיתרון בעיות מילוליות במתמטיקה, כתיבת חיבור, הכנת עבודות מסכמות ועבודות חקר.

 

<  ניתן לתרגל מצבי תיכנון ואירגון ע"י משחקי קופסא כמו: נחש מי?, צוללות, טאקי לסוגיו, רמי וכל משחקי האסטרטגיה למינהם. לפעמים עדיף להתחיל במשחק כדי להכניס את הילד לענייניים!

 

<  תכנון הזמן: ניתן להתחיל בהכוונה מפורשת לחלוקה יעילה של הזמן, ובהמשך רק לוודא כי הילד עושה זאת בעצמו.

 

<  במקרה של עבודה מורכבת או הוראות מורכבות – לוודא שהילד מבין את כל המרכיבים, ושהוא מתארגן נכון מבחינת זמן העבודה. חשוב לשלב אלמנטים בולטים להפניית הקשב לחלקים החשובים (למשל הבלטה של הוראה מרכזית בתרגיל).

 

<  הנחיות קצרות, ברורות ומדויקות.

 

<  לעזרה בבעיית ארגון – לעודד את הילד להיעזר ביומן באופן שיטתי: רישום של מטלות, חובות, אירועים תוך התייחסות מפורטת לזמן ולמקום וכן לציין את סדרי העדיפויות שלהם. האחראים לרישום ביומן יהיו המורה / הילד. עם הזמן, ניתן להעביר את הרישום ביומן לאחריותו המלאה של הילד.

 

<  לפני מבחנים לוודא את הפרטים הבאים עם המורים: הזמן הריאלי ללמידה יעילה למבחן, כיצד מומלץ ללמוד לבחינה, דפי סיכום לבחינה / דפי חזרה למבחן / ספרי לימוד מומלצים. איך בונים סכימה של תשובה.- קבלת כלים ללמידה יעילה ע"י הקניית אסטרטגיות למידה.